אמנות בעידן ה- AI
בינה מלאכותית (Artificial intelligence - AI) היא תחום של מדעי המחשב אשר מייצר מערכת מחשב היכולה לחקות אינטליגנציה אנושית. בינה מלאכותית מורכבת משני מושגים: "מלאכותי" ו"אינטליגנציה", שפירושן יחד הינו "כוח חשיבה מעשה ידי אדם". לפיכך אנו יכולים להגדיר בינה מלאכותית כטכנולוגיה שבאמצעותה קיימת אפשרות ליצור מערכות חכמות היכולות לדמות אינטליגנציה אנושית. מערכת הבינה המלאכותית אינה דורשת תכנות מראש, במקום זאת, היא משתמשת באלגוריתמים אשר יכולים לעבוד באמצעות אינטליגנציה משלהם, כולל אלגוריתמים של למידת מכונה כמו אלגוריתם למידת חיזוק ורשתות עצביות ללמידה עמוקה. למידת מכונה לעומת זאת, עוסקת בהפקת ידע מהנתונים. ניתן להגדיר למידת מכונה כתת תחום של בינה מלאכותית המאפשר למכונות ללמוד מנתונים או מחוויות מבלי להיות מתוכנתים לכך באופן מפורש. למידת מכונה מאפשרת למערכת מחשב לבצע תחזיות או לקבל החלטות מסוימות תוך שימוש בנתונים היסטוריים מבלי להיות מתוכנתים לכך. למידת מכונה משתמשת בכמות עצומה של נתונים מובנים ומובנים למחצה, כך שמודל למידת מכונה יכול ליצור פלט תוצאות או לספק תחזיות על סמך הנתונים הללו. למידת מכונה פועלת על יסוד אלגוריתם אשר לומד באמצעות נתונים היסטוריים ופעולה זו יכולה לעבוד רק עבור תחומים ספציפיים. למשל מודל למידת מכונה לזיהוי תמונות של כלבים יספק פלט רק עבור תמונות של כלבים, אבל אם נספק נתונים חדשים כמו תמונת חתול - המודל לא יגיב. למידת מכונה נמצאת בשימוש במקומות שונים כגון עבור מערכות ממליצים מקוונות, עבור אלגוריתמי החיפוש של גוגל, מסנן דואר זבל, הצעות אוטומטיות לתיוג חברים בפייסבוק וכדומה.
לאורך ההיסטוריה האנושית הביאה הקידמה הטכנולוגית להתייתרות חלק מהתעשיות וחלק מהעובדים, תוך העצמת תעשיות ועובדים אחרים והגברת התחרותיות במשק. עובדים בתעשיות הייצור כבר הושפעו מאוד מההתפתחויות באוטומציה והבינה המלאכותית וכיום, נמצא המגזר היצירתי על כוונת הבינה המלאכותית: אמנים חזותיים, מעצבים, מאיירים ואנשי קריאייטיב צופים ביראה ובחשש בהגעתם של מחוללי בינה מלאכותית "טקסט לתמונה". הטכנולוגיה החדשה הזו מעוררת ללא ספק ויכוח סביב תפקיד ה- AI באמנות חזותית ובאשר לנושאים כמו ניכוס סגנון. המהירות והיעילות של ה- AI מעוררים פחדים בקרב חלק מהאמנים, בעוד שאחרים מאמצים אותו ככלי חדש ומרגש.
האם תחליף בסופו של דבר בינה מלאכותית אמנים אנושיים? מי הבעלים של זכויות היוצרים של יצירות אמנות אשר נוצרו על ידי AI? העתיד אינו ברור ואיש אינו יכול לחזות בוודאות אילו השפעות ארוכות טווח תהיינה לבינה מלאכותית על האמנות. דבר אחד ברור - שד הבינה המלאכותית שוחרר מהבקבוק והוא לא חוזר פנימה. הבעיות יגיעו אם יתברר שהבקבוק הוא יותר תיבת פנדורה... מחוללי בינה מלאכותית טקסט לתמונה משתפרים ללא הרף וחברות טכנולוגיה מפתחות את השלב הבא של אמנות חזותית. Meta פרסמה דוגמאות של AI של טקסט לווידאו שנמצאת כעת בפיתוח, שיכולה להפיק סרטון מקלט טקסט של המשתמש. גוגל חשפה את DreamFusion - בינה מלאכותית של טקסט לתלת ממד המתבססת על הטכנולוגיה של מחוללי טקסט לתמונה ליצירת מודלים תלת ממדיים.
אם משתמשים בבינה מלאכותית ליצירת תמונות, האם באמת ניתן לחשוב על התוצר הסופי כאמנות? באמצעות כלי AI כמו DALL-E למשל (מחולל אמנות "טקסט לתמונה" המופעל על ידי אלגוריתם אותו ניתן לאמן כדי להפיק את הוויזואליה הרצויה), כל מה שצריך לעשות כדי ליצור תמונה הוא לתאר אותה בטקסט - הנחייה והתוכנה תייצר תמונה התואמת את ההנחיה שהוזנה. דוגמא להנחיה טיפוסית: איור דיגיטלי של אגס חובש כובע בוקרים, 4k, מפורט, אופנתי.
על מנת ליצור אמנות בינה מלאכותית, מתחילים בכתיבת אלגוריתם שנועד ללמוד אסתטיקה ספציפית על ידי ניתוח אלפי תמונות שלוקטו ממקורות שונים. בתור התחלה, בוחרים אוסף של תמונות כדי להזין את האלגוריתם - שלב אותו ניתן לכנות בשם טרום אוצרות. לאחר מכן ינסה האלגוריתם ליצור תמונות חדשות תוך הקפדה על האסתטיקה שלמד. רוב יצירות האמנות של בינה מלאכותית שהופיעו במהלך השנים האחרונות השתמשו בסוג של אלגוריתמים הנקראים רשתות יריבות גנרטיביות (GAN). אלגוריתמים אלו נקראים "יריבים" מכיוון שיש להם שני צדדים: האחד יוצר תמונות אקראיות והשני לומד כיצד לשפוט את התמונות הללו ולבחון אילו מתאימות ביותר לתפוקה הרצויה. לדוגמה, ניתן להזין ציורי דיוקנאות מ- 500 השנים האחרונות לתוך אלגוריתם AI ולאחר מכן ינסה האלגוריתם לחקות את התשומות הללו ולייצר מגוון תמונות פלט משלו. על מפעיל האלגוריתם לנפות את תמונות הפלט ולבחור את אלו בהן ירצה להשתמש - מעין מלאכת אוצרות. תהליך האימון מלמד את הבינה המלאכותית ליצור קשרים בין המבנה החזותי, הקומפוזיציה וכל נתון חזותי שניתן להבחין בתמונה וכיצד הוא מתייחס לטקסט ההנחיה. לאורך תהליך זה, מעורב מפעיל האלגוריתם בליקוט ובאוצרות ועשוי לכוונן את האלגוריתם לפי הצורך במטרה לדייק את התפוקות הרצויות שלו.
האתיקה של מחוללי טקסט לתמונת בינה מלאכותית הינה נושא לוויכוח. נושא מרכזי של דאגה טמון בעובדה שניתן לאמן את כלי ה- AI באמצעות עבודתם של אמנים אמיתיים, חיים ועובדים והדבר יכול לאפשר לכל אחד שמשתמש בכלים האלו כדי ליצור עבודה חדשה בסגנון החתום על ידי האמנים המקוריים. יש לזכור כי תמונות ה- AI מחקות סגנונות וטכניקות שאמנים השקיעו בפועל שנים רבות בשכלולם. יצירת אמנות הבנויה על בסיס או בזכות יצירת אמנות של אדם אחר או אנשים אחרים, בין אם היא נוצרה באמצעות AI או בכל דרך אחרת - חייבת לפצות את היוצרים שעבודתם שימשה לאימון ה- AI, חייבת לקבל את אישור היוצרים וחייבת לתת להם את הקרדיט המגיע להם. יתר על כן, חייבים היוצרים לקבל את האפשרות להחליט אם יצירותיהם תשתתפנה באימון כלי ה- AI.
בסופו של דבר זוהי "אמנות" הסימפול. בדומה למוזיקאים מזן דיג'יי וגם ראפרים מסוימים, דוגמות תוכנות AI יצירות של אמנים ומכליאות אותן לכדי יצירה לכאורה חדשה. בינה מלאכותית עוסקת בפעולה מכאנית חסרת פילטרים או התפתחות. זאת בניגוד להשראה הקיימת באמנות לסוגיה מאז ומעולם, שכוללת למידה, הפנמת רעיונות ואבולוציה שלהם, לצד פרשנות, הרהור, אדפטציה. יוצרים בתחום המוזיקה עושים בדרך כלל שיתופי פעולה רווחיים עם היוצרים המקוריים של המוזיקה שהם מסמפלים. הם גם מביאים ערך נוסף ביצירת מסגרת לסימפול, בדמות פרשנות מוזיקלית, עדכון, תגובה רגשית או ביקורת בכלים שלהם, מאחר והם מכלול אנושי שעומד מאחורי הסימפול. בהשוואה לכך, הסימפול של AI הוא הנחות ביותר שניתן לדמיין. הבינה המלאכותית דומה במובנים רבים לבובת העץ המפורסמת שעשתה הכל כדי להדמות לילד אמיתי, תמיד באמצעות חיקוי של ילדים אחרים. אבל על אף כל מאמציה הנואשים היא תמיד תישאר גולם.
למרות שחלק מההיבטים של התהליך היצירתי עשויים להיות מוחלפים על ידי AI, החלק הקריטי של קבלת החלטות יצירתיות לא יוכל לעולם להיות מוחלף בטכנולוגיית AI. יצירתיות אמנותית כרוכה גם בהמצאת קונספט של מה ליצור, החומרים הנדרשים והמסר הנלווה שצריך להעביר לקהל. מודלים של בינה מלאכותית לא יכולים להוציא לפועל את תהליך קבלת ההחלטות הזה לבד וליצור סגנונות ותנועות חדשות. חשוב להבין שמשהו חסר בתהליך האמנותי של כלי AI מחוללי אמנות: האלגוריתם עשוי ליצור תמונות מושכות, אולם הוא מתקיים במרחב יצירתי מבודד וחסר הקשר חברתי. אמנים אנושיים לעומת זאת, מקבלים השראה מאנשים, ממקומות וממצבים ארציים ורגשיים שונים ומגוונים ויוצרים אמנות כדי להביע את עצמם, את דעתם, לספר סיפורים וכדי להבין את העולם. רק בגלל שמכונות יכולות לייצר אמנות כמעט אוטונומית, זה לא אומר שהן יכולות להחליף אמנים. זה אומר שברשות אמנים יהיה אולי כלי יצירתי נוסף, כזה שהם יוכלו לשתף איתו פעולה: מחוללי אמנות בינה מלאכותית לא יחליפו את האמנות האנושית אלא רק ישלימו את עבודת האמנים, מה שיוכל לאפשר להם לייצר יצירות באיכות טובה יותר תוך זמן קצר יותר. למשל, בתחילת פרויקט איור תמיד כדאי ליצור סקיצות עבור הלקוח או העבודה לפני שעוברים ליצירת היצירה הסופית. הפקת סקיצות אלו עשויה להתגלות כמקרה שימוש מצוין עבור כלי בינה מלאכותית: במקום להשקיע שעות של סיעור מוחות בעיבוד סקיצות ורעיונות שונים, ניתן יהיה להשתמש במחולל AI כדי לייצר במהירות את הרעיונות הגולמיים להצגה ללקוח. הרבגוניות של ה- AI פירושה שאפשר לנסות במהירות סגנונות רבים ושונים של איור וסקיצות מבלי הצורך ליצור את הגרפיקה מאפס בכל פעם.
בהקשר זה ניתן להשוות אמנות בינה מלאכותית לצילום. כשהצילום הומצא לראשונה בתחילת המאה ה- 19, הוא לא נחשב לאמנות - אחרי הכל, מכונה עשתה את רוב העבודה. למרות התנגדויות, מאה שנים לאחר מכן, הפך הצילום לז'אנר אמנות מבוסס וכיום מוצגים צילומים במוזיאונים ונמכרים במכירות פומביות במחירים אסטרונומיים. אמנות המיוצרת על ידי בינה מלאכותית תלך ככל הנראה באותה דרך. באופן דומה, בשחמט התפתחה הבינה המלאכותית עד לנקודה שבה האינטליגנציה האנושית כבר לא יכולה להתחרות בה. אפילו השחקנים האנושיים הטובים ביותר בעולם מפסידים לבינה המלאכותית. זה לא מנע מבני אדם לשחק שחמט ואם כבר, בני אדם לומדים כעת מ- AI ומשתמשים בה כדי לשפר את המשחק שלהם. אין זה סביר שבני אדם יפסיקו ליצור אמנות רק בגלל שפיסת טכנולוגיה יכולה ליצור יצירות אמנות באמצעות בינה מלאכותית. האופן שבו פועלים אמנים עכשוויים עשוי להיות מושפע מבינה מלאכותית והמגזר היצירתי עשוי לשלב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלו, אך אמנות שנוצרה על ידי אדם לא תיעלם. בני אדם ימשיכו להשתמש בטכנולוגיה וב- AI ביצירת אמנות וייתכנו סינרגיות ופיתוחים חדשים מכיוון שהטכנולוגיה אינה זזה לאחור, אבל בינה מלאכותית לעולם לא תחליף לחלוטין אמנות הנוצרת על ידי אדם.
יצירה באמצעות תוכנות בינה מלאכותית הן למעשה המרה מהרוח אל החומר באופן ישיר ומיידי יותר מאי פעם. דרך זו משחררת את היוצר מהצורך במשאבים רבים שנדרשו עד כה: זמן, חומרים, ידע, ניסיון, כסף, מטען רגשי, זיכרונות, מצב פסיכולוגי ובוודאי משאבים נוספים שניתן להעלות על הדעת כשבוחנים את סך מרכיביו של אמן יוצר. למעשה הטכנולוגיה החדשה מאפשרת את קיומו של אמן לא יוצר - כעת מספיק להיות אמן הוגה. רעיונות יכולים להיות מתורגמים ליצירה ללא תיווך של מעשה. השאלה שלי כאדם הצורך אמנות בצורות שונות, האם התיווך הזה חסר ערך? האם אין עוד מקום לפילטר האנושי ביצירת אמנות, בצריכת אמנות? דורות של חקר פילוסופי, תולדות האמנות, חקר ספרות ותחומי הרוח בכלל מתאיינים אם מבינים שהבסיס למחקרים הללו הוא הנפש האנושית היוצרת, על כל משאביה שהוזכרו לעיל. האם ספר שתוכנו חוויה רגשית סוערת אינו שואב מתכניו הפרסונליים של הכותב? מנפשו? מניסיונו? מדעותיו? ואם בינה מלאכותית כתבה אותו האם יש אותו ערך לתוכן? עבור הקורא? ועבור החוקר? על בסיס שפע המחקר הקיים אודות אמנים יוצרים מכל התקופות, נדמה שמקום היוצר הוא מרכזי ודמויות של אמנים בכל התחומים נחקרו שתי וערב בתוך מחקר אודות יצירתם. חוקרים בתחומם יודעים לומר שלא ניתן להבין באמת יצירה מבלי להכיר את יוצרה, את התקופה בה חי ויצר, את שורשי חייו, הביוגרפיה שלו, דעותיו, נפשו, אפילו מחלות הילדות שלו. כל אלו מצטרפים למשאבי היוצר בבואו ליצור ומשתקפים בעבודתו בדרך כלשהי אם ירצה בכך וגם אם לא. כשאנו מקבלים יצירה של AI כל אלו לא קיימים. האין זו יצירה סינטטית חסרת שורשים? בעיני זו מניפולציה על נפש הצרכן, במטרה לעורר בו רגש באמצעות סדרת כפתורים שהוכחו כיעילים באופן כירורגי. מה טעם יש לחקור ביצירה כזו? אין מי שעומד מאחוריה, אין היסטוריה ואין רגש אותנטי. יתכן שאין כל אלו מעניינו של צרכן האמנות הממוצע. אך למעשה אנו עדים לתקומתו של פס ייצור של מוצרים מתועשים נטולי ערך תזונתי, שערכם מניפולטיבי בלבד וגם אם הם מהנים ביותר, אינם מכילים יותר ערך לבן אדם מחבילת מרגרינה. זה מחליק נהדר, אבל את באמת רוצה לבלוע את זה?